|
muted kid
מאת: katie w
30/12/2002 מתוך: יד זכרון
הילד שגר במרפסת ממולי תמיד בוכה.
אפילו כשממש שקט, ממש בלילה, הוא בוכה.
וצורח, כי לא טוב לו בכלל.
אני חושבת ששנה שעברה ביום הולדתו הוא הפסיק,
כי אולי אז היה כבר יותר נחמד.
אבל עכשיו הוא ממשיך לבכות, וזה ממש עושה לי רע.
מדהים איך מתרגלים לדברים, מדחיקים אותם כאילו הם לא שם.
הבעיה היא שזה רק בכאילו.
אפילו כששוכחים מהסערה, תמיד נשאר ענן מעלייך ששוקל אלף טון.
כ"כ התרגלתי לכי של הילד עד שכשלמדתי למבחן יום אחד לא הצלחתי להבין
מה מפריע לי ללמוד.
לא הצלחתי לזהות מה זה הדבר הזה שחותך לי את הריכוז.
השתגעתי כמה שעות טובות, עד שעומר בא ואמר:
`למה התינוק הזה צורח כ"כ חזק?!`
הצליל חזר לתודעתי.
פשוט מדהים מה שקורה כאן, סיפרתי לעומר על הילד,
כמה שהוא בוכה ומה הוא צורח, פירטתי אפילו למה לילה אחד
ממש לא הצלחתי לישון כי הוא כל הזמן ילל על הצרות שלו.
בסוף כשסיימתי שמתי לב שהתינוק הלך לישון.
איכשהו גם אני נרדמתי.
|
|
