שיר לזכרו של משה סילמן, אשר שרף את עצמו לאחר שנפל קורבן לאלימות ואטימות-לב של הממסד הישראלי

מאת: משורר-המהפכה קומנדנטה שמואל ירושלמי

מי הרג את משה סילמן?
מה הגורם למותו?
"אני לא אשם!" יאמר ביבי;
"לא הכרתי אותו".

"גם לא ידינו הביאה לכך"!
יאמרו באוצר.
"לצרכים אחרים הצטרכנו";
"לנו מאוד צר".

גם פקידה בביטוח-לאומי תגיד: "אני לא אשמה".
"לפי החוק לסילמן כלום לא הגיע".
"זאת השיטה".

גם במשרד-הרווחה דמעה לא יזילו:
"אנחנו שומרי-חוק".
"עשינו כיכולתינו";
"אין עזר לכל נצוק".

כל משרד ממשלתי, כל פקיד עלוב-נפש
רואים את עצמם טהורים.
אחד מפנה לעבר השני אצבע;
אחד "ישר" מאחרים.

כך הם כולם מאחריות יחמוקו;
כולם טובים ותמימים.
לכולם "המצפון" ו"היושר";
כולם "צדיקים".

אך ביינתיים גובר העוני;
אנשים נזרקים לרחוב.
רבים רעבים ללחם;
העם תחת חובות.

הבנקים ממשיכים בגזל;
ממשיכים העשיר עשירים.
עוזרים לעתירי-נכס במקום לאביונים.

הרוב נחשב סוג ז`;
נסחט ונעשק בלי סוף.
אך השלטון ממשיך ברוגע;
העם מוסיף לסחוב.

מי הרג את משה סילמן?
האבטלה, הרעב, החובות?
לא! הרגו קפיטליזם!
הרגוהו בעלי-הון.

מעשירים העשירים במקום מגר עוני;
במקום לרעבים נותנים לשבעים.
הם כולם מדושני-עונג;
מטה-לחמינו לוקחים.

מי הרג את משה סילמן?
הרגתו השיטה.
הרגתו שיטה עושקת, שיטה אטומה!