ובאוזן הפנימית קריסטאלים
שהזזה ממקומם הקבוע יוצר זעזוע, בחילות והשד יודע מה עוד
קריז - שיגעון
וזו התקופה הנוכחית שאני חי , בהחלט
כל העולם השתגע ..שלוותא, בית החולים הפסיכיאטרי שהיה בהוד השרון
השתלט על עולם ומלואו
מטורף היום הוא המצב הנורמאלי, התיקני
אדם רוצח את אשתו לעיני בתו בת השש
והילרי זוכה לצעקות ,,מוניקה-מוניקה,, ואף לעגבניות
כשבאה לברך על האביב המצרי
וליברמניאק מתחבק עם הילרי
ושלושה יהודית מציתים עצמם, והישרפם מביאה אותם למרכז האירועים
מעי מעי מתהפכים
כל העולם - קריזזזזזזזזזזז
קריז – טלי 1
ערד, ט תשרי ל"ח
21.9.77 5
על הצדיקים ועל החסידים…
(או הרהורים על מלכת אנגליה לנישואיה עם מלך ריאד)
פתח דבר:
היש פסוק קדוש יותר בתורתו של רב קלמן הירש המרכסי, מאשכנז, בן המשומד, מאשר
: "הדת – אופיום להמונים"?!
לחיזוק תורתו המדעית, בעלת ההשפעה מוסרית הכבירה על שליטי מעצמות בימינו,
אפשר להוסיף מדברי תנאים ואמוראים, עליהן היה חוזר אבי ז"ל, פעמים מספר, בניגונים שונים,
מידי יום:
"אילו דברים להם שעור – הפיאה… וההֶרואין…"
ואם לא סגי דרי אחרונים, שהם כחמורים, הרי גם חיזוק מדרי הראשונים, ו ה ם , באמת כני אדם,
ומה הם אומרים?!
כתוב תורה, מעמד הר סיני "ויאמר ה` אל משה, קח לך סמים…" וכנראה, זו הייתה האפשרות
היחידה "להעלות" את אבי הנביאים… ללא סמים, אין שָמים, כולל לקריאה שמע מהשמים…
(???? בספרי אורי) זהר, וכל זה הסוד שלו…
וכל דרי סימוכין המינות האלה, לשם מה?!
מ ב ו א
מעשה שהיה כך היה:
אני מסתובב בממלכתו של דרכינר יאיר, בשחורים. א יהודה ואומר לי:
"בני שמע שחזרת אלינו, והוא מבקשך לבוא אליו הביתה… היום אזכרה לאביו,
והוא חזר מסיני, מכנס מנין בביתו, להעלות זכרו ולקש מנוחה לנשמת אביו…"
נו, יהודה כי יבקש… ואני ת"פ שלו… לא היססתי לרגע.
– את בני השתוקקתי לראות… רבות שמעתי עליו, ולראות לא ראיתיו עונד מַדֵי קצין בשריון…
הוא, כיהודה היו שניים בווסט פוינט הישראלי, מצטיינים בשרותם, אך כולם ידעו שהם בחורים רציניים,
חוץ מאשר בנקודה אחת. באחת – הם מְשַטִים בכל הצוערים.
אגדה התהלכה בקרב הצוערים ששניים אלה מומחים לזיוף.. ותחבולותיהן הגיעו עד כדי כך,
שזייפו תעודת זהות, ורשמו בה שמקור מגוריהם וחינוכם בירוחם.
כל החבר`ה ידעו את האמת. כאלה "גזעים" לא מצויים שם, אך הסכימו לקשר של שתיקה,
שקר של שחיקה, ונתנו ליהודה לבני, ההרגשה הטובה, שאכן מאמינים להם…
ובני, כיהודה, גזעי היה… גזעי ועוד יתום מילדות, וחינוכו, מדרשה שליד הצין…
וגזעים לפי מיטב המסורת… גזע של יהודים טובים, שחורים, צ`חצ`חים,
בני בניהם של צ`חצ`חים צחורים, בנשמתם ובלבושם…
צברים גזעים שעשו קפיצה היסטורית של מאות בשנים לציביליזציה המערבית המתנוונת,
עוד בטרם קפצו קפיצתן הטכנית, ממטוס הצנחנים שהקנה להם כנפיים שעיטר חזה שניהם…
אגב, אותם כפניים מעטרים חזהו של פילדמרשל אידי אמין, ויהי ההבדל הקטן…
קפיצה היסטורית של מאות שנות ציביליזציה, ואפ"כ, שורשיות עמוקה, קשר עמוק לשורשיי
היהדות של הוריהם הצ`חצ`חים, פרסים ומרוקאים, רחמנא ליצלן…
חלק א:
ובבית בני, צדיקים וחסידים, ובעיקר זקני שארית עמך בית ישראל, ראיתי…
שארית עמל, כפי שודאי הכיר אבי, עיירתו לִידזִ`ין שליטה… ואני – לא זכיתי לראות…
שארית עמך, שבני נתן, על הר כידוד, לא ראה מעולם…
שארית עמך, המצוי מעבר לסמבטיון, גלות ישורון… יהודי הכפרים שבהרי האטלס…
זקָנים לבנים, ושפתם עברית שלא מובנת לי… ואלוהיהם אלוהי ישראל, והוא שומע את שפתי,
והם מאמינים ש ה ו א מבין. ובני-מין אותם, וחונך בצלם, והיי בהם, והיה גם מגן עליהם,
בקו חזית שעובר רחוק רחוק מביתו בשחוריה, סמוך סמוך ליאור.
אלה דברים שאין להם שעור… ההרואין שבדת, ההרואין שביום האזכרה של אביו,
המכנס נכד של ישראל סבא, עם סבתאות וסבאים בעמך ישראל, בישראל השניה, בסתם יום של חול,
כחולי רע, בשחוריה, ארץ עשרות השבטים.
חלק ב:
באותו ערב, ליד בני ויהודה הגזעיים, שלושה שהיו, שלושה שהיו יכולים להיות גזעיים כמותם,
גאוות מוריהם שעל הצין, והם פיליפס ושלומיק ושוש, יתומים מאב שלושתם,
נערי מצוקה שכבר התנסו באונס, וחרם – הרחקה מבית ספר "נורמאלי",
והעמדתם במרכז הרכילות ושולי החברה, גם בשחוריה העיר והמדינה…
שאלתי אותם איך הגיעו לזה… ענו, בעברית עילגת, ממנה מובן ש"משמר הלשון העברית"
לא טיפח ילדי טיפוח אלה… לא אמרו "רחם הורתָם" של בכירי המורים בישראל…
לא אמרו "בני גאוות המרדות" הם שרי החינוך והרווחה של ישראל הלבנה…
לא אמרו "הלוך יילכו הנכבדים האלה להתארח בבית אמם… כי
"קוּס אֶמֵק", ֶ"בן זונה" וש"יילכו (כל הגדוֹילים) לקִיביני מַאט"…
הוי גסי רוח, הפטרתי לעצמי. עמי ארצות, השקצים האלה בלשון כזאת לקלל?
הזו התשובה של נערים כפויי טובה אלה, לתכניות הטיפוח וההלעטת, בהן מלעיטים
את ילדי עשרת השטים?! הלוא רק עליהם חושבים ומתכננים ומדרים במזכירות הפדגוגית,
וכך הם עונים?!
אזני, אזני-המן בתולות מאבדות בתוליהן למשמע כדברים האלה…
כעסתי על הנערים. גם הפסוק, אין אדם נתפס בשעת כעסו, לא שימש להם,
עלה תאנה על גסות רוח כזאת. קיללתי, ואני בטוח שבזאת מבטא אני את רוח תורתם של הלוויָין החצֵרי,
היו לזרא לנפשי העדינה… וזעמתי, עד שנתקררה נפשי… וכאן שוב בא לעזרתי מורי,
הזקן השוכן עולמים על הצין.
ומעשה שהיה כך היה.
חריף בלשונו, והוא, הזקן, רק בן 38, הטיחו נגדו חברים על לשונו הנחרצת, והטיפו לו
תיקן, והסכים למחוק דבריו אלה מהפרוטוקול, תוך השמעת ההסתייגות הבאה.
טיפוסים כמותם, אילו ניתן להם, היו מוחקים מהפרוטוקול דברי ירמיהו הנביא
על ישראל (הלבנה) הזונה שפותחת רגליה…
ויפיי הנפש הרפו מהענק… ואני – מהנערים.
ובכ"ז… ב"ו, ב(שנה) כ(עשרים) ז(ושבע) לישוב פיתוח בישראל הם, הנערים, התביישו במשהו…
הם ידעו לקלל, אך התביישו לספר את סוד קללתם, ומקור מחצבתו של אותו דיבור נלוז…
הוריהם, הדור הונה, היה זה אשר קיבל את בן גוריון ב1965 ביריקות ובקללות…
והם, הנערים, למדו ויישמו היטב את הלקח.
הפוליטיקאים בעיירה, אנשי מפא"י היסטורית, היסטריים, הסיתו אותם לקלל ולירוק
בפורש משורות המפלגה, כאיש רפ"י הזקן… איש לא טרח לספר שהם יורקים
במחבר מגילת העצמאות, ובגיבור ה` אייר תש"ח, מלחמתו על שרֵת והאמריקאים…
היום, למדו הנערים את הלקח. היום הם מקללים כל פוליטיקאי מצוי. מידין ועד שרון, כולל פלטאו.
"וזה… מפתיע..
את יהודה אין הם מקללים.
ההיפך, יש להם יראת כבוד בפניו.
מי מסוגל להבין צ`חצ`חים לא מתורבתים, חיות בר, פנתרים ללא דגל ומפלגה,
בערבות הנגב, ליד שחוריה?!
