וגיברת צ`יבוטרו מסתכלת בשעון 6 ליולי ‏2012

וחוזרים לישנות שבחדשות

 

 

 

לישראל אביעזרי, שלום,

 

אם רצית לפגוע בי, הצלחת. 

א נ י מסרבת לעניין ועדת חקירה?! 

הייתי בין הראשונים בארץ שתבעו אותה, עוד במהלכה. 

כתבתי על כך פעמים אין-ספור. 

פרסמתי עוד במהלך המלחמה חלק משקריו של שרון. 

זכיתי באיומים על חיי, במכות ובעיטות (מאחת מהן, בברך, עד היום לא החלמתי כליל). 

עלי ועל חברי שדרוש חקירה ב כ ל , נזרק רימון שבו אחד נרצח ושלשה נותרו נכים לצמיתות.

 ו ל י אתה אומר שאני מתחמקת מועדת חקירה?… 

רק מפני שאתה בעצמך התעוררת מאוחר? 

מתי היית ברחוב מול המון מוסת?

 

אלא שאתה אינך מבדיל בין דמיון לביו מציאות, והמציאות ברגע זה,

להבדיל מן המציאות לפני שנתיים – היא שהיום לא תשיג תמיכה ציבורית,

כיון ש א י ן ב ע ו ל ם ועדה מונעת, ולא תמנע שום מלחמה

ע"י ועדת חקירה היסטורית ברגע זה. 

מה שעשוי אולי למנוע מלחמה הוא בדיוק הפחתת התלות של מדינות ערב בכספי הנפט,

והגדלת תלותן במקורות פיתוח אמריקניים ואירופיים,

 וזו בדיוק הסיבה מדוע יצא פרס עם "תכנית מארשל, שלו.

 על הצורך הזה שמענו השכם וערב בביקורנו האחרון במצרים,

לפני כחודשיים, מפני שמצרים אינה מסוגלת לזוז אף צעד נוסף אחד בתהליך השלום

כל עוד כלכלתה מתמוטטת, והפונדאמנטליסטים האיסלאמיים מרוויחים תמיכה. 

הוא הדין בירדן. אז במקום לבדוק מה המצב לאושרו,

מה הקשר בין הכלכלה לבין תהליך השלום באיזור, והוא הדוק,

אתה יוצא בחרפות נגד פרס. 

הרי לא מדובר באבטלה בישראל שהיא צרה אחרת, מדובר בעצם היכולת למנוע מלחמה,

שבעוד כמה שנים של ירידת מחירי נפט ופיטורי פועלים במפרץ כבר לא תהיה אפשרית;

ואז אתה יכול באמת לדאוג לבנך, כשם שאני חרדה לבני, שעצם חייהם תלויים בכך.

 

מנין לך מה היה או לא היה בפגישת הסופרים עם פרס? אני הייתי שם,

והדיווח שקיבלת פשוט אינו נכון. הסופרים סירבו לשאול שאלות, מפני שלא לשם כך הוזמנו;

איש לא שאל על הרוטציה, ורק משה בן שאול שאל על המצב עם סוריה,

כיון שבנו בגבול הסורי. 

הזמינו אותנו כדי לשמוע הרצאה של פרס על המשך תהליך השלום;

בגלל ליקויי הארגון (של בקי פריישטאט, חכמה קטנה מאד), נתברר שפרס כלל לא ידע על כך;

והתפזרנו תוך הרגשה שלא נחזור למעמד מביש כזה.

 ודע לך שפרס הוא היחיד המשיב תמיד לכל שאלה בתחום המוסרי, הפוליטי,

האינטלקטואלי;********************

 אלא שהפעם פשוט לא שאלו אותו, במחאה.

 

אין לי חשק מיוחד להגן על פרס, אני סבורה שבעניין פיטורי מודעי

 הוא עשה מעשה בלתי   מחושב לחלוטין, שכולנו עוד נאכל את תוצאותיו, - אבל אמת היא אמת. 

ואם הבינות מתוך מאמר שלי ב"ידיעות" שהוא יועד להגן על ארנס מפני דוד לוי,

אני מציעה לך לקרא שנית. 

אבל הגנתך על "האיש האציל" – בגין היא שהוציאה אותי מכלי.

 

ישראל ידידי, האיש האציל שלך, אחרי שנאם נאומים חוצבי להבות כראש בית`ר בפולין

 שיש להלחם נגד הנאצים, כאשר הגיעה שעתו –

על פי האלף-בית להתגייס לצבא הפולני בספטמבר 39 ולהלחם,

 פשוט ברח לוילנה עם אשתו, ונטש את כל פקודיו בבית`ר כצאן בלי רועה;

 וכאשר התאספו בוילנה לכינוס חירום של מנהיגי ומדריכי הנוער הציוניות,

בינהם מרדכי אנילביץ` שחזר מהגבול הרומני עם סרטיפיקאט בכיס, חייקה גרוסמן, ואחרים –

והחליטו פה אחד שחוזרים לורשה אל חניכיהם,

היחיד שלא חזר היה "האיש האציל" שלך אדון בגין. 

וזאת למרות ששמשון יונימ`ן שלח מכתב האומר

 "חזור מייד, קברניט אינו נוטש ספינה טובעת". 

הם חזרו והרימו את נס הלחימה נגד הנאצים ונס המרד;

 הוא ישב בוילנה ושיחק שח עם ילין-מור, עד שבאו הרוסים ועצרו אותו. 

דרך אגב, הוא ערק גם ממני, כי הייתי אז בעצמי ילדה קטנה תחת שלטון הגרמנים בורשה;

אבל לא הגורם האישי חשוב כאן. אחר כך הגיע האיש האציל שלך לארץ עם מחנה אנדרס,

עפ`י הסכם עם הרוסים לשחרור לוחמים פוטנציאליים נגד הגרמנים,

וכאשר הפלוגה שלו אכן יצאה לאיטליה להלחם במונטה-קאסינו, הוא ערק שוב,

נשאר בארץ, והיה לראש (הבובה) הפוליטי של האצ`ל –

אדם בריא בסוף שנות העשרים לחייו – בלי שיצא מימיו לפעולה קרבית אחת! 

ובלי שסיפורו לו בדיוק מה מתרחש, כולל דיר-יאסין, כולל אלטלנה.

עם ישראל, מר אביעזרי, נלחם בדור שלי נגד שלשה: גרמנים, אנגלים וערבים. 

\אדון בגין מעולם לא נלחם אישית נגד אף אחד מהם, ולא שמע שריקה של כדור מהי. 

אחרים, גם הם צפויים כמוהו לסכנת תלייה, לו נתפסו – כמו גידי פאגלין,

קצין המבצעים של האצ`ל – יצאו לכל הפעולות ולחמו;

אדון בגין ישב וכתב ספרים שרובם הגדול שקר וכזב היסטורי,

כפי שאני יכולה להעיד מידיעה אישית,

כמי שלחמה במצור ירושלים במלחמת השחרור ויודעת את תיאורי הפנטזיה של מר בגין.

 

אגב, הוא לא פרש מרצונו מן הממשלה. גם בזה לא התענינת מה העובדות. 

מחלת הנפש בה הוא חולה כבר שנים רבות, והתרופות שהוא נוטל, איפשרה לו אז

ומאפשרת היום רק כמה שעות של צלילות ביום, וגם זו צלילות אטומה-למחצה;

 ולמעשה, היה צריך לפרוש זמן רב לפני שהיה ישן שינה עמוקה ומסוממת בישיבות

 מטכ`ל ובישיבות ממשלה. על איש   המצפון אתה מדבר?

 

אינני רוצה להמשיך עוד בהתכתבות הזאת, בגלל הכעס שעוררת. 

אפשר רק לקוות שתמצא את מנוחת הנפש הדרושה כדי לכתוב, לקרא, כפי שאתה רוצה,

 וגם… לבדוק עובדות לפני שאתה פוגע באנשים; ולרצון למנוע את המלחמה הבאה אנחנו שותפים, ונישאר שותפים, ובזאת נסיים.

 

                                                                                        שולמית הראבן