|
שדיים של בת שמונה עשרה
מאת: אתגר קרת
07/12/2001 מתוך: סיפור קצר
`אין כמו שדיים של בת שמונה עשרה` אמר נהג המונית וצפר לאחת שהיתה מספיק
תמימה בשביל להסתובב `תאמין לי אתה טוחן אחת שתיים כאלה ביום נעלמת לך הקרחת.`
ואחרי זה צחק ונגע לעצמו באיפה שפעם היה לו שיער. `אל תראה אותי ככה, אני
יש לי שני ילדים בגיל הזה. ואם הבת שלי הייתה הולכת עם איזה חאטיאר בגילי לא
יודע מה היית עושה לה. אבל אין מה לעשות, ככה זה, זה הטבע, ככה אלוהים ברא
אותנו, לא? אז מה שאני אתבייש בזה? הנה, תראה את זאת,` צפר לאחת עם ווקמן
שהמשיכה ללכת. `כמה הייתה נותן לה? שש-עשרה.` ותראה איזה תחת. פייר, לא הייתי
מביא לה?` הוא צפר עוד כמה צפירות לפני שהתיאש `לא שומעת כלום זאתי.` הסביר
`בגלל הטייפ, נשבע לך אחרי שאתה רואה אחת כזאת, איך אתה יכול אחר-כך לחזור
לאישה.` `אתה נשוי?` שאלתי, מנסה להשמע מאשים. `גרוש,` מלמל לעצמו הנהג
שניסה לקלוט במראה עוד משהו מההיא עם הווקמן `תאמין לי, איך אתה יכול אפילו
לחשוב אפילו לחזור לאישה.`
ברדיו היה שיר עצוב של פוליקר והנהג שניסה לשיר איתו היה שמח מדי בכדי שישאר
בקצב. הוא העביר תחנה, ובתחנה השניה חיכה עוד שיר עצוב, של שלמה ארצי. `זה
בגלל כל החרא הזה עם המסוקים,` הסביר, לי כאילו שנחתתי מהמאדים `ההליקופטרים
האלה שהתנגשו באויר. שמעת? הודיעו על זה בחדשות לפני איזה שעתיים.` עשית כן
עם הראש `עכשיו הם יבאסו לנו את הרדיו כל המשמרת, נשבע לך. רק דיווחים
ודיכאון.` הוא עצר במעבר חציה לילדה גבוהה עם מכשיר כזה לישור גב שמחזיק את
הצוואר. `גם זאת שווה לא?` אמר בקול טיפה מהסס `אולי עוד שנה שנתיים הייתי
נותן לה.` ואחר-כך צפר גם לה ליתר ביטחון. הוא המשיך לנסות תחנות ברדיו ונעצר
על איזה תחנה שדיווחה ממקום ההתרסקות. `תראה אותי למשל,` אמר `אני יש לי בן
עכשיו בצבא, קרבי. לא שמעתי ממנו יומיים. אז אם אני אומר שצריכים לשים
באסונות האלה משהו יותר קליל ברדיו, אז אף-אחד לא יכול לבוא אלי בטענות לא?
אני אומר סתם מלחיצים פה את האנשים. תחשוב על אמא שלו, גרושתי, שומעת את כל
הדברים השירים האלה על שלמה ארצי שמזיין איזה אישה של אחד שמת, במקום שישימו
לה איזה משהו מרגיע. בוא,` נגע לי פתאום ביד `בוא נתקשר אליה נשגע אותה.`
לא עניתי, נבהלתי קצת שנגע בי. `הלו, רונה. מה העניינים?` כבר צעק לדיבורית `
הכל בסדר?` קרץ לי וסימן לכיוון של מחומצנת אחת שעמדה לידיניו ברמזור
בג`אסטי חבוטה. `אני מודאגת בקשר ליוסי,` אמר בקול קצת מתכתי מהצד השני של
הסלקום `הוא לא התקשר` . `איך הוא יתקשר. הוא בצבא, בשטח. מה את חושבת שיש
להם שמה טלכרטים בלבנון?` `לא יודעת,` אמרה רונה `יש לי הרגשה לא טובה.`
`קטעים איתך, את וההרגשות השלך` קרץ לי הנהג שוב `בדיוק אני אומר כאן לנוסע,
שכמו שאני מכיר אותך מתאים לך לדאוג.` `למה, אתה לא דואג?` `לא,` צחק הנהג
`ואת יודעת למה, כי אני לא כמוך, אני מקשיב גם למה שאומרים ברדיו, לא רק
לשירים המדכאים האלה באמצע. ומה שאמרו זה שאלה בהליקופטרים היו צנחנים ויוסי
שלנו בכלל בגבעתי אז מה יש לי לדאוג?` `אמרו שגם צנחנים,` מלמלה רונה `אבל
זה לא אומר שלא היו עוד.` אפילו שהקליטה היתה גרועה כבר יכולת לשמוע אותה
בוכה `תעשה לי טובה, יש שמה מוקד כזה של הורים שאפשר להתקשר. תתקשר אליהם,
ותשאל עליו. נו, תעשה לי טובה.` אמרתי לך,` התעקש הנהג `אמרו שרק צנחנים.
אני לא הולך לצלצל אליהם ולעשות מעצמי אדיוט.` ואחרי שלא קיבל תשובה מהצד
השני המשיך `את רוצה, תתקשרי לבד.` `טוב,` ניסתה רונה מהצד השני להפסיק
לבכות ולהשמע קשוחה `אז תפנה לי את הקו.` `בי!` אמר הנהג וניתק. `עכשיו היא
תנסה אותם במוקד אפילו עשר שעות עד שיבדקו לה` צחק מין צחוק קצר, מסומן כזה
`עקשנית זאת, לא מקשיבה לאף-אחד.` המבט שלו חיפש מחוץ לשמשה איזה משהו לצפור
לו, אבל הרחובות היו כמעט שוממים. `תאמין לי,` אמר `עדיף בחורה צעירה מכוערת,
על מבוגרת יפה, ואני אומר לך את זה מניסיון. צעירה, אפילו מכוערת, העור שלה
עוד מתוח, השדיים עומדים, לגוף שלה יש מין ריח כזה, של צעירות. אני אומר לך,
יש הרבה דברים יפים בעולם, אבל גוף של בת שבע-עשרה - שמונה-עשרה...` הוא
ניסה לזמזם לעצמו שיר אחר מזה שהשמיעו ברדיו, כשהטלפון שוב צילצל. `זאת היא,`
אמר לי לפני שענה וקרץ שוב. `רונה מתוקה,` אמר כשענה לטלפון `מה שלומך?` `
בסדר,` ענתה רונה בקול מאושר שהתאמץ להישמע קורקטי `רק צילצלתי להגיד לך
שאמרו שהוא בסדר.` `תגידי,` צחק הנהג `בשביל זה את מתקשרת? יא אהבלה אני כבר
אמרתי לך לפני רבע שעה שהוא בסדר.` `ואללה,` אמרה `אבל עכשיו אני יותר שקטה.`
`שיהיה לך לבריאות,` אמר הנהג. `יאללה, אני הולכת לישון, אני עייפה מתה.`
`לילה טוב` אמר הנהג `ופעם הבאה תקשיבי לי, הא?` כבר היינו ממש קרובים לבית
שלי, ובפניה מבן-יהודה, הוא ראה מישהי רזה עם מיני שהסתובבה בבהלה כשצפר.
`תראה את זאתי,` אמר, מנסה להסתיר את הדמעות שכיסו לו את הפנים `פייר, לא היית
מביא לה?`
תגובות הקוראים
נכתב ע"י י.מ.ה ב 06/04/2008
סיפור יפה המתעד את המציאות הארץ ישראלית . החשש המתמיד ובו בזמן המצ`איזים . אהבתי .
נכתב ע"י נטליה ב 24/02/2008
אני אישית מאוד אהבתי את הסיפור בגלל שבאיזה שהוא מקום הסיפור הזכיר לי את סיפורו של "צ"כוב" "יגון", אך אין ספק שבהשואה לסיפור " הילד המנומס" הוא חלש.
נכתב ע"י מאיה שרצקי ב 20/01/2008
מה אתם יודעים. הוא צנחן ואימא שלו עקרת בית בטח ואבא שלו נהג מונית.עם מיספר משלו .הידד. ולא זאת ועוד גם נירמז ש אולי נפל באסון המסוקים.למען השלום. ו - המישפחה הישראלית הנורמטיבית.היא משפחה קונוונציונלית שחושבת רק על הקרחת( והכרס ) והזיונים בעבודה. הסיפור הכי עמוק והכי מהפכני - במזרח התיכון החדש. וכל קוראי ליטרטורה זכאים להנחה של 10% במינימרקט הכיכר בדיזנגוף ,במשמרות ערב בלבד , להגיד שאמא של צהלה שלחה אותכם . בהצלחה. נ.ב. ליאורה? זאת את באמת מהתגובה לעיל.
נכתב ע"י ליאורה ב 20/01/2008
זין של בן חמש עשרה.אין כמו זין של בן חמש עשרה אמר נהג המונית וצפר לאחת שהיתה מספיק תמימה בשביל להסתובב `תאמינו לי אתה טוחן אחד כזה ביום נעלמת לך הקרחת.` ואחרי זה צחק ונגע לעצמו באיפה שפעם היה לו שיער. `אל תראה אותי ככה, מאז שיצאתי מהארון אני עושה חיים לא נורמליים וגם בטלוויזיה כבר יש סרטים, צא צריך להשכיר בבלוקבסטר
נכתב ע"י אריק ט. ב 20/01/2008
איכשהו, לא משנה כמה פעמים אני אקרא את הסיפור הזה, וקראתי אותו עשרות פעמים במהלך השנים,
תמיד תמיד בשורה האחרונה אני נחנק מדמעות אמיתיות.
זה כאילו שהצלחת למצוא טריגר כזה שעובד בכל פעם, ולא משנה מה.
זו יצירת אומנות מדהימה בשבילי, בעיקר בגלל זה.
תודה לך.
נכתב ע"י גלי גן ב 15/12/2007
חתיכת מציאות ישראלית טיפוסית הכנסת בסיפור הזה, אתגר. מצד אחד בחורות חתיכות שמענטזות ברחוב ומצד שני הדאגה לבן בצבא, אסון המסוקים ועוד. נשמע אותנטי וכתוב בצורה קולחת מאד.
גלי
נכתב ע"י יגאל בור ב 10/12/2006
הסיפור מצויין. כתוב היטב. הנהג מאד אנושי. והתמונה הכללית משכנעת.
נהנתי.
תודה
יגאל
נכתב ע"י רותם אבני ב 04/07/2006
אחח... הכשרון.
נכתב ע"י מאיה שרצקי ב 02/06/2006
ובמחשבה שניה בית ילדים משכנתא . יש רבנות . כוס סודה על כל הזבל.
נכתב ע"י maya ב 06/12/2005 17:17:00
hazken hmisken shch lisgor hadlet.vegam lu satam tape.veani yafa cazut veyafa mmemni eyen min hayam ad hayarden.////////////////- mazzti mzzta mtzzots
נכתב ע"י אביעזרי ב 12/11/2005 16:00:00
שרוןן..קראתי תגובותיך..פנאןןןןןןןן..טובות יותר מהסיפור של קרת שקראתי מזמן.סרול.
נכתב ע"י שרוןן ב 12/11/2005 15:02:00
ברוו,
מרגיז עד כמה התמונה שתארת מדויקת ואמיתית כל כך. כל כך מרגיז וכל כך חסר אונים ובמיוחד שילדך בגיל האמור. אני בספק אם נהגי מוניות כולם עוברים שעת ספור ושיחה כדי להציב להם ולשכמותם מראה סביב ספורך. הייתי מזמינה את הנערות האמיצות להרים את הכפפה ואת קולן.
נכתב ע"י nbond ב 24/09/2005 12:48:00
כתיבה יפה ומהנה. אהבתי את הסיפור שלך-תודה.
נכתב ע"י אניה ב 22/07/2005 18:00:00
הנהג בהמה אמיתית
נכתב ע"י נילי אמיר-סגל ב 22/07/2005 15:38:00
לאתגר קרת- הנהג הזה מזכיר כל כך הרבה נהגים אחרים ויחד עם זאת הוא מאופיין במיוחדות שלו עם הגסות ו... הדמעות בסיום.
תודה.
נכתב ע"י מאיה שרצקי ב 30/10/2004
שלילי עדין אין לי שום מושג גם כענקית לטענתי , מה זה DMC. בכלל ישראל גם אם לא תראה לי את שלך אני אראה לך את שלי , כי העולם הזה בנוי מאנשים שלא רואים דבר מלבד עצמם......
נכתב ע"י אביעזרי ב 30/10/2004
מאיה- אני לא מסכים שאתגר קרת הוא כל כך גדול, הוא אפילו בכלל לא נורא ואיום..משהו יותר טוב מעמוס עוז אבל זו חכמה קטנה מאד..אבל, איפה הפרופורציות, מאיה..איך את משווה אותו עם הרב פארטוכעס DMC שלך..אין מה להשוות.אתגר קרת לא משתווה בכלל לרב פארטוכעס..ואיך אמר אולצי הפלצי ,,הליכוד הוא מכה, המערך עשר מכות מצריים עמוס עוז מאה, אתגר קרת לא מגיע לרמה של מכה..וכל הלקוחות מרוצים ממרוצי הסוסים. ש.רצקי הענקית.ישרא HELL .לא יודעת מה זה DMC.? בהזדמנות, מאיה, בהזדמנות.
נכתב ע"י מאיה שרצקי ב 30/10/2004
לכל המעוניין בדבר. לכבוד הסופר המהולל רב הפעלים והשיגולים והמילים מאור תל אביב יפו חיפה והקריות מאור הגולה. לכבוד גאון הדור תפארת הספרות ממציא המילה הכתובה עצמו מראה נבוכים ומראה מבוכים. לכבוד יקיר ציון וירושלים: נ-כ-ב-די. הנה מעשה שקרה בעיירתנו שככוחת האל הנידחת בקצוות תבל הרחוקה מלב ומעין. מעשה ברבי פרטוכה!!!!!!!- יום שישי בעיירה והאופנוענים מענענים אזוזהם ברעש והמולה. רבי פרטוכה מתכונן לשבת ויוצא לראות על מה הרעש. פגע בו שכנו בגוי גמור וקילל אותו החל הכלב לנבוח והיום יום שישי ערב כניסת השבת. עמד רבי על גזסתרתו ונופף במקלו וקרא בקול גדול-נבלות נבלות נבלות אין בכם יראת שמים .שמע השכן הגוי מהצד השני ויצא לראות על מה ולמה. יצאה השכנה והזמינה משטרה. באו השוטרים. והנה הכלב נובח. והגוי מקלל ורק רבי פרטוכה עומד בגזוסטרה ונופף במקל. בדקו השוטרים ומצאו. לכלב יש צו מעצר-עצרו אותו. לגוי יש צו מעצר -עצרו אותו לרבי פרטוכה אין צו מעצר אבל אמרו שהייה ועצרו גם אותו. יום שישי הובאו החשודים במהומה בתורם אל מול פני השופט. מין הון להון. הגיע תורו של רבי פרטוכה לומר את דברו לכבודו. אמר לו השופט דבר. אמר פרטוכה אה? שאל אותו השופט יש לך מה להגיד לבית המשפט? כן. ענה רבי פרטוכה. עלי לציין - בדין תורה ורמותיה, ש, אתגר קרת הוא הסופר הישראלי הגדול בכל הזמנים. שאל אותו השופט? זו הרי האשמה חמורה. מניין לך הוכחות? ענה רבי פרטוכה. כי רק אתגר קרת יודע שמי ששם לבת שמונה עשרה היא תשים לו בחזרה.כל טוב ושבת שלום.שרצקי דברי חכמים בנחת נשמעים.שרצקי.
נכתב ע"י רון ב 28/10/2004
סיפור נחמד !
וחוץ מזה האתדר קרט הזה חרמן...חחחחחח
נכתב ע"י עומר גרינבוים ב 17/09/2004
הי אחי. אני לא מאמין שהוא בכה. בטח לא מהלב, אולי הוא אלרגי או משהו. אבל הוא בטח שמח שירדו לו דמעות. סתם ככה שמח, שיש סימן, אפילו שמזויף, שבאמת יש שם משהו חי בפנים. אבל למעשה הכול מת. מת כבר מזמן. ואם תיכנס לדף יוצר שלי ותקרא את היצירות שלי, תאמין שבאמת השם שלי הוא השם שלי? האם תזהה מי אני? בוא איתי למסע.
נכתב ע"י zahav ב 08/02/2004
קרת.אהבתי את הסיפור.כתוב מעולה.כשבכה חשתי שזה מיותר.אתה מסביר לי את מה שהיה ברור.תשאיר אותו קשוח עלק.זה הרי אנחנו ואין כמונו מכירים את זה..תודה שהבאת.
נכתב ע"י מקודם... ב 31/07/2004
יש אנשים שלומדים לקרוא, ואחר כך לא יודעים מה לעשות עם זה- אז בבקשה, רק תפסיקו להשאיר תגובות...
נכתב ע"י מונא ב 31/07/2004
הסיפור מאוד יפה. אני רק שונאת את העובדה שהוא גורם לי לבכות. קשה לקרוא שני סיפורים של אתגר קרת ברציפות בלי לתת לדמעות לברוח. חבל!?
נכתב ע"י מלי ב 22/04/2004
זה מדהים איך הצלחת להמציא משהו שהוא פשוט אתגר קרת ולא אף אחד אחר, ואיך במילים ספורות אתה מצליח להעביר עולם שלם.מחכה כבר לסיפורים הבאים.
נכתב ע"י מלי ב 22/04/2004
זה מדהים איך הצלחת להמציא משהו שהוא פשוט אתגר קרת ולא אף אחד אחר, ואיך במילים ספורות אתה מצליח להעביר עולם שלם.מחכה כבר לסיפורים הבאים.
נכתב ע"י p ב 21/04/2004
אני קראתי את כל הספרים שלך....וכל פעם אתה מצליח להפתיע אותי מחדש...סיפור ממש יפה...פשוט אין מילים בפי...אחד היוצרים הטובים בארץ אם לא הטוב ביותר!
נכתב ע"י אפרת יעקוב ב 04/08/2004
לאתגר, אני חושבת שהסיפור הזה מאוד מרגש, אבל אתה יודע עוד משהו? אני לא יכולה להסביר את התחושה שיש לי אחרי שאני קוראת את הסיפורים שלך, ואני קראתי הרבה מאוד ממה שפירסמת, אני פשוט לא יכולה להסביר, ואני חושבת שזה טוב כי לא הכול צריך להסביר צריך להרגיש. אפרת.
נכתב ע"י הילית לוינטל ב 02/08/2004
מילים,מילים.
סיפור,סיפור.
אבל מילים שמספרות משהו לא תמיד מפיקות את הבינהשורות, אקיצר, חסרה כאן משמעות.
בכל אופן, אני אוהבת סיפורים של אתגר קרת, ואת "געגועי לקיסינג'ר".
אז אולי אני מפספסת משהו.
אולי חסרות לי משקפי מטאפורה או משהו?
נכתב ע"י גדליהו רוט ב 02/07/2004
שלום לך אתגר קרת.הבאת לנו סיפור ראלי מהחיים שלנו כאן בארץ.טיפוס כזה כמו הנהג מוכר לי טוב, כמו כן הנוסע,הראוה ואינו נראה.החיים שלנו כאן המציאות היום יומית של מוות תאוות החיים.שירים צחוק יזע ודמעות. כתיבה יפה ומהנה. אהבתי את הסיפור שלך.שבת שלום ביי גדי..
נכתב ע"י אביעזרישראל ב 02/07/2004
ימאי בישראל..אתה יודע מה?אחרי קריאה שניה, אני מסכים אתך לחלוטין. שוש לפידות גילתה זאת מיד, לפנינו, לפני שנתיים.. היא מיטיבה ממני להתבטא בנידון..ראויה בקורתה אז, לחזור ולהקרא שנית.
נכתב ע"י ימאי מישראל ב 02/07/2004
קשה להתלהב או להבין במה זה שונה מחיבור טוב בבית הספר?
נכתב ע"י shachar zohar ב 25/12/2003
ענק!! קראתי כל דבר אפשרי שהוא כתב ואין עליו. אתגר קרת הוא המלך.
נכתב ע"י פיצי ב 26/08/2003
נחמד בהחלט, לא הבנתי רק למה הוא בכה, אני קצת קשת קליטה....
נכתב ע"י א.ש ב 22/08/2003
קראתי את כל הספרים שלו, והם נהיים יותר טובים מספר לספר, אבל אני חושב שהוא צריך לכתוב יותר סיפורים ארוכים כמו שהוא כבר עשה.
נכתב ע"י חנה ב 08/02/2003
באמת חרה סיפור.
נכתב ע"י חנה ב 08/02/2003
באמת חרה סיפור.
נכתב ע"י נטלי ב 25/06/2003
נחמד מאוד אתגר..יש לך משיכה לצעירות?
מאתגר...
נכתב ע"י למה ב 29/05/2003
מישו יכול לשלוח לי אתר שבו יש סיפורים קצרים של קרת???
תודה
נכתב ע"י יעל אסיף ב 25/04/2003
לא יודעת למה, אבל כמעט כל סיפור של קרת אני יאהב, וזה לא שאני לא ביקורתית. נימת הכתיבה שלו הכה צינית וביקורתית כלפי אותו נהג חזירי, מסתיימת בכך שגם הוא, ה"ייצור" הכי קר, אדיש וחרמן, גם הוא אנושי. ושוב לא אכזבת אתגר קרת.
נכתב ע"י בלגאנית ב 15/04/2003
סיפור רדוד...
נכתב ע"י לב קורוסטישבסקי ב 31/03/2003
מה קרה לאתגר קרת (אם זה אתגר קרת באמת).
נכתב ע"י שוש לפידות ב 29/03/2003
פלצנות בהתגלמותה.
אוסיף ואחזק את קודמי שלא הזדהה -
לטעמי, אין זו אלה מחרוזת ארוכה מאוד של מילים שלא מתחברות ביניהן אלא בעיני נתיני המלך העירום. שמחה לגלות שאני לא היחידה שצועקת: המלך אתגר עירום.
נכתב ע"י גיל ב 16/12/2002
כוחו של הסיפור הוא כמובן בחמש המילים הכמעט אחרונות העוסקות בדמעות של הנהג. הגבר הישראלי שמנסה (והנה לא מצליח באמת) להסתיר את הרגשנות והאנושיות שבו תחת החיספוס הוולגארי.
נכתב ע"י לריסה ב 10/02/2002
הסיפור אכן מציאותי, יש לי רק הערה אחת, איזה בחורה תרצה להידפק ע"י בן אדם בגיל העמידה? הבן אדם הזה סוטה אבל הוא מבטא את המציאות של חיינו, לצערי!
ומה רע עם שדיים של אשה בת 30,40? גבר שלא מעריך מיניות של אישה, לא שווה אפילו להזדיין איתו ובכלל לקרוא לעצמו - גבר
נכתב ע"י מרי ב 10/02/2002
ומה רע עם שדיים של בחורה בת 20,30? גבר שלא מעריך את נשיות ומיניות האשה , לא שווה אפילו להזדיין איתו,ובכלל שיקרא לעצמו- גבר
נכתב ע"י לריסה ב 10/02/2002
הסיפור אכן מציאותי, יש לי רק הערה אחת, איזה בחורה תרצה להידפק ע"י בן אדם בגיל העמידה? הבן אדם הזה סוטה אבל הוא מבטא את המציאות של חיינו, לצערי!
נכתב ע"י עדית ב 18/09/2002
אמיתי ומדוייק. אתה מספר נפלא אתגר.
נכתב ע"י ירדנה ב 17/09/2002
אולי סיפור אמיתי אך עדיין חולני!
סיפורים חולניים כאלה גורמים לנהגים כאלה, שנמצאים על סף המחלה להדדרדר לאונס קטינות ובכלל
נכתב ע"י כנרת ב 20/08/2002
קצת התאכזבתי, למרות שיש סיפורים גאוניים בעיני בספר "אניהו". מדהים אותי לראות איך הדמיון של אתגר קרת עובד. זאת גאונות בעיני לכתוב סיפורים כאלו. תהנו ומומלץ בחום.
נכתב ע"י גיס ר ב 08/03/2002
אהבתי...!
נכתב ע"י רוזבד ב 08/03/2002
וואו,
סיפור באמת יפה,
ממש אהבתי
נכתב ע"י נעה ארן ב 08/01/2002
הסיפור הכי לא-סוריאלסיטי שלך שקראתי, אני חושבת. מעניין לראות גם את הצד הזה של הכתיבה שלך.
(או שזו מעידה חד פעמית?)
נכתב ע"י אלמוני ב 24/06/2002
הסיפור הזה - עלינו. על כל אחד מאיתנו. יש לנו זהב בידים ואנחנו הופכים אותו לחרה.
הסיפור הזה הוא רק משל. והנמשל? כמעט כל מעשה שאנו עושים לא נכון.
יש לי שכנה (אשה מנוולת) שטוענת שאדם שמזניח את עצמו, מגיע לו להדפק. אבל זה בדיוק מה שהיא עצמה עושה לעצמה ולאחרים - מקלקלת במזיד כל דבר שהיא יכולה לשים את ידיה עליו. כמובן שלא יוצא לה מזה כלום - חוץ אולי מסיפוק מסולף, אלא שזה ענין בפני עצמו.
נכתב ע"י יואב ג ב 20/05/2002
כל אחד מתמודד בדרכו עם המציאות שאנו חיים בה.
יצירה מעוררת מחשבה
נכתב ע"י מוריה מור ב 15/05/2002
מהסיפורים היותר אהובים עליי שלך.
נכתב ע"י יואל ב 29/03/2002
לקרוא וללמוד.
נכתב ע"י מישל שטיין טיר ב 19/03/2002
מקסים!
בזמן הקריאה יכולתי לראות את הסיפור כמו בסרט.
נכתב ע"י חגי ב 11/10/2001
מעניין,
או שזה גאוני... או שאתגר משטה בכולנו.
נכתב ע"י ליהיא גרשון ב 11/06/2001
יופי של סיפור, וסוף דווקא די נוגע ללב.
כמו כל הסיפורים של אתגר קרת, גם לזה יש את המסר שלו וגם אם אין לו, דווקא נהנתי מאוד לקרוא אותו.
מומלץ, למרות שכמו שאפשר לראות לא כולם מבינים על מה הוא מדבר.
מומלץ בחום!
נכתב ע"י דור כהן ב 11/06/2001
כל הכבוד אתגר...
כל סיפור שלך יותר טוב מהשני...
לרות ס.: בדקתי את שני האתרים, (זה והבמה החדשה) ולפי דעתי הבמה מעוצבת יותר טוב, מצחיקה יותר, עצובה יותר, פשוט כל מה שיש פה, רק שם בגדול. כמו ארה"ב וישראל. כל ה שיש שם יש גם פה אבל האמריקאים עושים מהכל יותר גדול...
יש מבין?
ומכיון שממש אין לי כוח לפרסם את השירים שלי בשני אתרים, כולכם מוזמנים להכנס ל:http://stage.co.il/authors/dorcohen
נכתב ע"י עמיר כהן ב 11/03/2001
הסיפור ממש מגניב...אבל ממש לא הבנתי אותו...
נכתב ע"י רות ס ב 24/10/2001
איזה סוף, קרת עוש את זה כל פעם מחדש... נחמד למצוא אותו מחוץ לבמה חדשה..
בכלל בריא לצאת מדי פעם מהאתר ההוא...
הא הא
התחלה מצוינת לבוקר.
|
|
|
|
|
|
