אהבת נשמה

יש אומרים אהבה היא אשלייה,יש אומרים אהבה לא קיימת.רובנו לא ידענוה באמת,היא אמיתית חיה נושמת בתוכינו...אלא מאי שכחנו להרגיש בה,פחדנו לחוש אותה,חיפשנו אותה הרחק מאיתנו..חשבנו שמא בחו"ל,אולי בכסף וכבוד,אולי מישהו או מישהי מבחוץ יעניק לנו אותה? האומנם??.הלו היא תמיד היתה ,חכמה, עמדה בבושת פנים בפינה וחייכה. רצתה לבוא ,לגעת לחבק אותנו להצהיר ולהזכיר את דבר קיומה!. ואילו אנו התעלמנו העמדנו פנים,התנשאנו.הכיצד ניתן לאותה נשמה אהובה מקום כה מכובד בליבנו?ששיכלנו  הוא שהפריד בינינו?.כל כך יפה האהבה מלאה ברוך שלווה עדינות וחמלה,הלו זוהי נשמתינו, כלתינו , כמיהתינו אותה חיפשנו כל חיינו.!!..אולם אנו ברוב טיפשותינו חיפשנוה בכל מקום...  שמחוץ לעצמינו.ואילו היא אהבתינו שכנה לה, נוכחת ניצחית במלוא הדרה  בליבנו