2006 / 07 / 26

שם המגיב/ה:   מיכאל: פריעת הפרופסורים - הסתה לפשעים נגד האנושות

אם יום אחד ניטול את מקלנו ותרמילנו, ונאלץ לברוח ממקום בו עברו מיטב שנותינו בטוב וברע, הרי מקום של כבוד בשורת האשמים לחורבן ולקימום העולם והאיזור כולו נגדנו, בעקבות פרע, פשעים ופרובוקציות אבסורדיות - נודע לאלו שהסיתו, שהילבינו, שגייסו את כליהם האינטלקטואליים להתוות כיווני דמי ודרכי רמייה, שסממו את העם הטוב הזה בשקרים, הטעיות, יצירת דימויי מציאות מעוותים, סהרוריים, חד מימדיים והיסטריים. ובראש וראשונה - שהתוו ביצירת מקסמים דמוניים של כוחניות ביבים ממאירה את דרך הפשיעה נגד כל מה שאנושי, דרך הבגידה בצלם, נתיב הפשעים הכבדים נגד האנושות - התוו זאת כדרך הקיומית היחידה עבור העם המיוסר הזה.

האשמה אינה של נמוכי המצח - אלה מולכים שולל בחסות יצריות פרע ושנאה פרימאלית, שאינה מרוסנת על ידי התבונה. האשמה היא של אלה שהיו מודעים, שהבינו, בעלי האינטלקט, שבגדו בצלם בדם קר, לעיתים מתוך אופורטוניזם לקידום מעמדם ותחיבת לשונם באחורי ממסד שניצל את המבולקה לבזיזה והסחת דעת ההמון המרומה כלפי מטרה חיצונית. ולפרקים מתוך האקסטזה האופורית שבהתקרנפות והתחזרות, בדומה לריקודי הדם של הכוהנים למולך, אקסטזת הכוח השרלטני ושכרון העוצמה שבהשאת הרבים.

הנה למשל היום נתקלתי במאמר כזה, של פרופ` דוד נבון, חבר האקדמיה הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל. הפרופסור המקורנף מטיף במאמרו, "לצנן את הלהט המוסרי", ומתווה בציניות את דרך הדם ופשעי המלחמה.
זהו אב טיפוס של מאמר מכחישני, צדקתני, ובעקר מסית, מסית לעוד דם בשרות השטן.

--- קישור ---

ומדוע אני אומר "מקורנף" ולא נניח "פטריוט מאמין"? כי המאמר נחשף עד מהרה, ודי בנקל, כאוסף של הטעיות הגיוניות, בחסות לשון רהוטה וכמו משפטית. אפשר לאמר הרבה דברים על פרופ` נבון, אך טיפש איננו, ובודאי היה הראשון שהיה מודע להטעיותיו.


המאמר נחשף כשרשרת של הטעיות בשרות פשעים נגד האנושות
--- קישור ---

וכן, המשפט הבינ"ל היכיר באשמתם של המסיתים והמדיחים, כאשר בצד אלה שביצעו בפועל, נידונו לתלייה עד צאת נישמתם בטריבונל הבינ"ל בנירנברג, 1946, גם האידאולוגים והתועמלנים האינטליגנטיים של דרך השטן, אלפרד רוזנברג (מחבר "המיתוס של המאה ה-20") ויוליוס שטרייכר.

2006 / 07 / 27

שם המגיב/ה:   מיכאל שרון: מערכת המניפולציה והאללת השקר

לנגד עינו ועל בשרנו ודמנו נמשכת לה וצוברת תאוצת עוועים מערכה מניפולטיבית ומתועבת מצד השילטון. זו מערכה בה הדיסאינפורמציה והונאת הציבור בשקרים הנה חלק "חשוב" למטרת רתימת וגרירת הציבור בישראל לגיבוי עיוור הן לפשעים ניתעבים נגד האנושות, הן לשאת בסבל רב מצד האוכלוסיה בשל האיוולת, והן להגיב בעצימת עיניים כלפי פרי ההילולים של תרבות השקר שמלחמה זו היא בתה החוקית - הפשלות האיומות וחידלותו של צה"ל, צבא גדול, מסורבל ועתיר כאוס, שקומץ של לוחמי גרילה נחושים עושים ממנו צחוק. בהקשר זה, של אמירת אמן חד-גוונית מצד מקורנפי המדיה והתרבות לתעוב חסר הפשר והתועלת, יש להזכיר גם את הסאוב והשחיתות בישראל, ואת כלכלת הון הסמים המפורר את אשיותיה, ואשר רמתם של חיילי צה"ל - שחלקם נחשפים כ"חיילי שוקולד" שתרבות הסמים בקרב הנוער עשתה בהם את הבלתי נמנע - היא פרי הילולים של כל אלה.

2006 / 07 / 28

שם המגיב/ה:   מיכאל שרון: ההטעיות הלוגיות במערכת מע"ל

(מע"ל -מערכת עזה-לבנון).
כפי שכתבתי, זו מערכה בה רב מאד משקל הדיסאינפורמציה וההטעייה השיטתית של הציבור

ראו גם ההודעה שאחרי זו
--- קישור ---


הטעייה לוגית נוספת (שהולכת וצוברת פופולוריות בווריאציות שונות), מצד אדם רב תוארים אקדמיים, הנה כדלקמן:

תסריט ראשון: קטיושה אחת, בודדה, נחתה בים התיכון סמוך לחוף מפרץ חיפה ולא גרמה שום נזק לאף אחד. אומנם ברור כי המשגר את הקטיושה [מן הסתם, משטח של מדינת אויב] התכוון לפגוע במרכז עירוני בחיפה, אך מסיבות שונות מזימתו נכשלה.

תסריט שני: טיל אחד נורה ממדינת אויב, חדר לכיתת בית ספר בכרמל, וגרם לפגיעה בעשרות תלמידים, שחלקם נהרגו במקום מהרסיסים.

שאלה: מה צריכה להיות התגובה בכל אחד מהתסריטים המתוארים לעיל?

תשובה: אותו דבר, בדיוק אותה התגובה.

אין שום היגיון צבאי או מדיני להקל ראש בטיל או בקטיושה או בכל אמצעי מקביל אחר, המשוגר אל שטח מדינת ישראל, אך אינו גורם לנזק ולפגיעה בנפש. אין שום שחר להמתין עד שישוגרו טילים קטלניים בפועל - די בהיותם קטלניים בכוח.

ד"ר אברהם בן עזרא
--- קישור ---


חשיפת ההטעיה ההגיונית מצד עבדכם:

הרי למדת סטטיסטיקה, לא כן? ואם כן, מדוע אתה מטעה אותנו, בידעך כנראה שזהו טריק לוגי? הנקודה היא, מה קורה כשנורים 100 רקטות לא מדוייקות לעבר ישראל (כשכל אחת נושאת חנ"פ של 20 ק"ג). לעומת 100 טילים ישראלים מדוייקים, כל אחד בעל חנ"פ פי 10 מזה. להשוות רקטה אחת מול רקטה אחרת, זה כמו להשוות סיבוב רולטה אחת (כשיש סבירות של 1/36 שהמספר יהיה 17 אם אין כאן רמאות וזיוף) לסיבוב רולטה הבא אחריו, ולהסיק מזה מסקנות. יש לסובב פעמים רבות, או להטיל מטבע פעמים רבות, לראות אם יש הטייה וזיוף. כך גם, אינך מתמקד ברקטה בולטת שחוללה נזק, אלא בנזק הממוצע עבור 100 או אלף רקטות.

למה הדבר דומה? נניח שאתה נילחם (לפני 200) שנה בילידים פרימיטיביים באפריקה או אינדיאנים בצפון אמריקה בעלי קשתות וחיצים בלבד. נאמר אפילו שפעם אחת או פעמיים מתוך 100 מטחי חיצים הם היצליחו לפגוע ב-4 מסיונרים ו-3 חיילים אנגלים (או אמריקנים). האם מזה תסיק שדין כל מטח חיצים זהה לפעם היחידה בה הושגה אפקטיביות מתוך 100 מטחים? לא. עדיין, יש לבחון באופן סטטיסטי את אפקטיביות הנשק הזה, לאמר שמדובר בלוחמים בעלי נשק פרימיטיבי, ולא לחולל כתמורה טבח במאות אזרחים שחורים או אלפי אינדיאניים.

למה כל כך הרבה מבלפים לנו במערכה הזאת?