תֵּבת הזִמרה חוזרת

על שירי הילדים של נתן אלתרמן

מאת זיוה שמיר

הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל-אביב 2005, 272 עמ'.

עם שובו  מלימודיו פנה נתן אלתרמן לחיבור שירי ילדים ולתרגום ספרי מופת לילדים ולנוער  מספרות העולם. משיכתו לתחום זה מקורהּ בבית אבא: יצחק אלתרמן, אבי המשורר, היה מחלוצי גן הילדים העברי. דודו ערך ספרי אגדות ומקראות. בהשראתם עשה המשורר הצעיר את צעדיו הראשונים בעולם הילד. לימים, בשנת העשור למדינה, בעוד יריביו הצעירים פונים אל האקזיסטנציאליזם, המתרחק מן הלאומיוּת כמפני האש, פרסם אלתרמן את קובץ שיריו ספר התֵּבה המזמרת (1958), המשתמש בעולם הסמלים הצבעוני וה"פריזאי" של  כוכבים בחוץ (1938), אך  חדור ברעיונות הלאומיים  של עיר היונה  (1957).

הספר מתחקה אחר המעשיות המחורזות של אלתרמן, למן יצירתו הגדולה הראשונה לילדים – "זה היה בחנוכה" (1932) – ועד למחזורי השירים הגדולים של ספר התֵּבה המזמרת  ("מעשה בפ"א סופית", "מעשה בחיריק קטן", "הקרב על גרנדה" ועוד). אלה הם שירים עשירים ורבי השראה, פשוטים לכאורה ומורכבים למעשה – אוצר בלום של הברקות מחוכמות ושל משחקי מחבואים בין ניגודים ובין אוהבים ויריבים. יש בהם רמזים לענייני פואטיקה ופוליטיקה, שילד לא יבינם, אך יש בהם גם עלילה והומור, שכל ילד ייהנה מהם, ולכשיגדל –  יבין בכל קריאה  יותר ויותר.

        במחזור "צרור נפלאות הקרקס" מתוארים שני פקידים קשישים, שנגררו לקרקס  בעקבות ילדיהם "הפרחחים". אין זאת כי אלתרמן ראה בעיני רוחו כיצד קוראו הצעיר גורר אף הוא את אביו אל אוהל "הקרקס" שהקים לכבודו  בין דפי הספר; כיצד האב משיל  אט אט את חומות ההתנגדות, ומבין שגם "שירי ילדים" יכולים להרחיב את אופקיו ולהסב לו קורת רוח. אכן, יצירות ילדים אלה, הגדושות  בחכמה וברגש, בידע ובהומור, נועדו לא רק לדקלום ולהמחזה בבית הספר, אלא גם לקריאה משותפת– מהנה, משעשעת ומרחיבת דעת– של הורים וילדיהם, שממנה יפיקו "התיישים"  לא פחות מה"הגדיים".

לפרטים נוספים ניתן לפנות לסיגל זלאיט 03-5787810 שלוחה 119 או 052-2463340